"האמנם עוד יבואו ימים״, שאלה לאה גולדברג בשיר שנכתב מתוך עולם של מלחמה. ;xNLx;שלוש שנים חלפו מאותו בוקר שבעה באוקטובר, והשאלה עודנה נשאלת. לצד אותם הדברים שחזרו למקומם בתרכובת של הקלה עם השבת החטופים הביתה וכאב על אלה שלא שבו, וכשחזיתות המלחמה נסגרות ונפתחות כל העת, הדרך חזרה אל ימים של סליחה ושל חסד, איננה עוד דרך חזרה אל המקום שממנו יצאנו. ;xNLx; מלחמת חרבות ברזל - הארוכה ביותר בתולדות ישראל, מביאה עמה אתגרים וכאבים וגם נחמות מסוג שהחברה הישראלית מעולם לא התמודדה עמם. טרגדיה אנושית של חטופים שבתוך שבי אכזרי מצאו את מותם, חיילים שנלחמו עד הכדור האחרון באופן הכי פשוט של משמעות המילים, אלפי אנשי מילואים וקבע ומשפחותיהם שלא בטוח שאת המחיר שגבה שירות המילואים שלהם, התחלנו לשלם, ואזרחים ששנות מלחמה רב זירתית אתגרה שוב ושוב את החוסן האישי והלאומי שלהם. ובתוך אלה, התכנסות אמיתית סביב דגל הלאום, התרגשות עומק של מדינה שלמה עם תמונות חטופים מתאחדים עם אהובי לבם, והתגייסות בלתי מתפשרת להגנה על המקום שהוא בית. ;xNLx;שלוש השנים האחרונות שינו את פני המלחמה, שינו את צה״ל ושינו את החברה הישראלית. אנו מגישים לכם כאן הזמנה להתבונן בשינוי ומארג היחסים שבין המדינה הצבא והחברה הישראלית דרך ציר הזמן: ציר זה איננו יומן הקרבות והמבצעים, אלא הוא מבקש לשרטט שביל דרך הרגעים שבהם הצבא החברה והמדינה כולה נפגשו, התרחקו, התעמתו והשתנו זה לצד זה. הציר מבוסס על ניטור יומיומי של אירועי המלחמה מיומה הראשון, ושל תקשורת פורמאלית ובלתי פורמאלית, ועל סקרים בהיקף ועומק חסר תקדים שביצעו צוותי המכון השונים. שיטוט על ציר הזמן יגלה איפה איינו, מה עשינו, מה חשבנו, ואיך השתנינו עם כל אירוע משמעותי בלחימה וסביבה. עיון מעמיק בו לא רק יזכיר אירועים ומחשבות שדהו עם הזמן, אלא גם יהווה בסיס למחשבה שכולנו עוסקים בה כבר שלוש שנים, מה הלאה, ואילו ימים עוד יבואו. ;xNLx;;xNLx;לשימוש נוח, יש לפתוח את הציר על המחשב. ניתן לנווט עם העכבר לאורך הציר, להקליק על כל אירוע לקריאה מעמיקה, ולהגדיל גרפים ותמונות המצורפים ליד האירועים לצפייה נוחה. באמצעות סמל המברג בפינה הימנית התחתונה של המסך ניתן לשלוט בגודל התצוגה ובפורמט ההצגה.;xNLx;;xNLx;לשימוש בנייד- גללו למטה וראו את האירועים באופן כרונולוגי, לחצו על "הצגה על ציר זמן" להעמקה ולאחר מכן על "תמונות" כדי לצפות בגרפים המצורפים.